|
|
קבר האמהות  אתר דת יהודי
| |
חלקת קבר מוקפת בחומת אבן. בתוך החלקה מצוי קבר אחד גדול, צבוע בכחול ועליו תמצא תמיד אבנים רבות, קטנות, סימן למבקרים הפוקדים את המקום.
באים לכאן גברים ונשים, מבני כל העדות, למרות שעפ"י ספוריהם של המבקרים, המקום חשוב בעיקר לנשים עקרות, או כאלה המבקשות בריאות לילדים ולכל המשפחה.
בכניסה מצד ימין קבוע שלט ועליו כתוב :
קבר האמהות
בלהה וזלפה נשי' יעקב אבינו ע"ה
יוכבד אם משה רבינו ע"ה
צפורה אשתו
מרים אחותו
אלישבע בת עמינדב אשתו של אהרון הכהן ע"ה
(לפי המסורת)
תוקן ושופץ ע"י הועדה לתיקון המקומות הקדושים בארץ ישראל.
גם קובעי האתר מעלים הסוס קל באשר לקברי האמהות וטרחו לציין כי המקום הקדוש נקבע לפי המסורת.
יש תמיהה גדולה ביחס לקביעת המקום כקברי האמהות, אך המסורת חזקה מכל מחקר והוכחה הסטורית, והמקום הוא מוקד לעליה לרגל בכל ימות השנה.
מסורות ראשונות מתיחסות רק למקום קבורתן של יוכבד, צפורה, מרים ואלישבע, אך מסורות מאוחרות, כנראה מהמאה ה-18, הוסיפו עליהן את בלהה וזלפה (תופעה של הוספת שמות אנשים למקום קבורה מכל מיני סיבות היא תופעה ידועה).
תאור מקום "עיר האמהות" מופיע בספרות עולי רגל יהודיים בימי הביניים. יתכן והמקור לתיאורים אלה נעוץ במדרשים התלמודיים בדבר "בארה של מרים" . למרות זאת, אין זיהוי חד משמעי למקום קבורתן.
יוכבד אם משה -
* ר' יעקב ב"ר נתנאל הכהן מספר כי מערת יוכבד מצויה במרחק של חצי פרסה מצפון לקבורת ריב"ז ורב כהנא שבטבריה.
* ר' שמואל ב"ר שמשון כותב באגרתו (1211) כי יוכבד קבורה על הדרך בארבל שמצפון לטבריה.
* מחבר "תוצאות א"י " (אלמוני) משנת 1300 כותב : "ועל הדרך כמו מיל מטבריה מערה, ושם יוכבד אם משה רבינו ומרים אחותו" .
* ר' משה באסולה (1522) : "ומשם הלכנו רחוק מיל למערה (הנראית) כמין כיפה וצד של מטה פרוץ ויש (שם) ב' כוכין מימין וג' (כוכין) משמאל, וב' כנגד (המקום) הפרוץ ושם קבורת יוכבד ושתי כלותיה צפורה ואלישבע והאחרים שלא נודעו בשם".
מעניינת עדותו של השל"ה הקדוש שבא לטבריה בשנת 1621 : "חידוש אחד אכתוב לכם שלא הייתי יודע ולא ראיתי בשום מדרש, כי יוכבד אם משה רבינו ע"ה חייתה זמן רב ונכנסה לארץ הקדושה וקבורתה בטבריה" .
בניגוד לתיאורים האלה, יש איזכורים למציאותו של קבר יוכבד בכרמל.
צפורה אשת משה רבינו -
קבר צפורה מופיע במסורות שונות בשלושה מקומות שונים : בכפר ראס-בן-עמוס ע"י כפר חיטים, על הר הכרמל ובכפר מנדא ע"י שפרעם.
* קבר צפורה מתואר לראשונה ע"י רבי יעקב ב"ר נתנאל הכהן (1180) : "על ההר הגבוה בתוך יער, קבורת צפורה אריה שומר אותה ואין איש רשאי ליכנס לשם ולחתוך עיצים מן היער . . ." . אין רבי יעקב מזכיר את שם המקום שבו היה קבר זה של צפורה.
* מסורת ערבית מספרת על קברה בכפר מנדא הסמוך לציפורי. השם "מנדא" מזכיר את מדיין, מולדתה של צפורה, וכנראה השם "ציפורי" חיזק מסורת זו .
* הגיאוגרף יאקות (1230) מספר על כפר מנדא : "וקראו לה מדיין הנזכרת בקוראן ובה קבר צפורה" .
* פיצ'אללה אל עומרי המוסלמי אומר : "צפורה בת יתרו בכפר מנדא" .
* אשתורי הפרחי (1322): "וכן טועים הישמעאלים במקום אחד הסמוך לציפורי ששמו כפר מנדה והם אומרים שהוא מדיין" .
* גיאוגרף גרמני סיצין (1806) אומר : "לפי עדות הערבים נמצא פה הקבר של צפורה" .
בימינו אין כל זכר לקברה של צפורה בכפר מנדא, אך בין בתי הכפר מראים הערבים קבר קדוש הנקרא בפיהם אלעג'מי שפרושו - הפרסי.
מרים אחות משה רבינו -
בספר במדבר פרק כ' , א' כתוב : "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם ". מתוך הכתוב, ברור כי מרים מתה בזמן נדודי בני ישראל במדבר, וכל המסורת על מקום קבורתה מקורת במדרשים .
"אמרו חכמים : כשנולדה מרים לא הרגיש בה בריה וכשמתה, נסתלקה הבאר והרגישו הכל. הבאר הודיעה על מיתתה" (קהלת רבה ז, א).
"למה נקראת הבאר 'בארה של מרים'? אמרו חז"ל : אלה ניתנו לבני ישראל בלכתם במדבר ארבעים שנה : המן - בזכות משה, הבאר - בזכות מרים, והענן - בזכות אהרון" (תענית ט' ע"א).
"בלכתך דרך ים טבריה (ר"ל על שפת ים כנרת) באמצע הדרך ממש, במקום שיש דקלים רבים בשפת הים, והוא מכוון כנגד מגדל אחד בראש ההרים, שם היא בארה של מרים" (בעל "שבחי ירושלים" בשם האר"י).
"וכיצד רואין אותה? - כשאין רוח על ים כנרת, אז רואין בתוכו כמו עיגול הנעשה בעת שזורקין למים אבן, ואומרים שהוא (העיגול) בארה של מרים" (ר' מ"מ מקמניץ, 'קורות העיתים').
פירוש בן זמננו מוסיף ואומר - במדבר שתה כל עם ישראל מבארה של מרים בעת שנדדה עמם במדבר, גם בימינו שותה כל עם ישראל ממי הכנרת שבהם צללה הבאר.
קבר אלישבע אשת אהרון -
קבר אלישבע מוזכר ע"י בעל "יחוס אבות" (1573) המזכיר גם את מקום קבורתן של יוכבד וצפורה. קברה של אלישבע ידוע תמיד בראס אל עמוס שליד טבריה.
את קבר האמהות ציינו בעבר אבני בזלת שחורות, אך בתחילת המאה הן נעלמו ולא נותר מהן סימן, בעיקר בעקבות הבניה החדשה בקרית-שמואל. בחקירה שעשה ר"מ טולידנו בשנת תשט"ז נמצא באחת המפות באיזור טבריה, ציון קבר קדוש (גוש 15071). חלקה זו היתה רשומה בטאבו ע"ש "כוללות הספרדים רמב"ה" וכך זוהה המקום כ"קבר האמהות". ראוי לציין כי בקיר הדרומי של הגדר מופיע שלט האומר : "זה הקיר עומד על הקברים". מתחת לשלט יש גומחה להדלקת נרות.
עפ"י המסורת מתה מרים בעשרה בחודש ניסן ויתכן שיש קשר לכך שהמשיח יבוא בחודש הראשון, שהוא חודש ניסן ...
|
|
|
|
|
|
 |
| חיפוש אתרים |
 |
|
|
|
| מידע כללי |
|
|
|
|
 |
| רשימת תפוצה |
|
|
|
|
|
