|
|
תולדות העיר טבריה  אתר הסטורי
|
מה באתר
על גדתו הדרומית של נחל רקת, מתמר תל עגול החולש על הכביש (טבריה-ראש פינה), על חוף הכנרת וכן על תוואי דרך הים המפורסמת, אותה דרך שהוליכה ממצרים, דרך חוף הים, עמק יזרעאל, הכנרת, צפון רמת הגולן ועד לדמשק.
תושבי רקת, היא טבריה המקראית, עסקו לפרנסתם במסחר בינלאומי, בדייג ובחקלאות.
מאות שנים לאחר חורבנה (בשנת 20 לסה"נ), מחליט הורדוס אנטיפס, בנו של המלך הורדוס "הגדול" להחזיר עטרה ליושנה והוא בונה עיר חדשה לכבוד ידידו הקיסר טיבריוס.
ומכאן שמה של העיר טבריה אשר נקראת על שמו של הקיסר טיבריוס.
העיר טבריה נוסדה מדרום לטבריה הנוכחית.
בעיר הוקם בית מרחץ עירוני, הודות למעיינות החמים של החמת. כמו כן נבנה נמל גדול אשר שימש לפרנסתם של דייגי העיר וכמקום לפריקת התוצרת החקלאית שהגיעה מהגולן והבשן.
בשנת 62 לסה"נ העיר סופחה לתחומי ממלכתו של אגריפס השני.
בשנת 100 לסה"נ, עברה טבריה לידי השלטון הרומי והיא נהנתה מן השגשוג שהיה מנת חלקה של האימפריה.
לאחר מרד בר כוכבא (באמצע המאה השניה), טוהרה העיר מטומאת קבריה ע"י שמעון בר יוחאי ובכך הוכשרה העיר להוות מקום מושב לתלמידי חכמים.
ואכן, עם מעבר בית הנשיא בראשות רבי יהודה נשיא והסנהדרין מציפורי לטבריה, ידעה העיר פריחה רוחנית.
העם היהודי ראה בטבריה מרכז רוחני כעיר של תורה ודעת וכמחליפתה של ירושלים.
בטבריה נערך רובו של התלמוד הארץ - ישראלי (התלמוד הירושלמי).
במאה השישית הוקמה בטבריה ישיבת ארץ ישראל, יורשת הסנהדרין בהנהגה. ובתקופה זו פרחו אסכולות של פייטנים ודרשנים לצד סופרים ונקדנים.
הניקוד העברי (הניקוד הטברייני) המקובל עד ימינו הומצא בעיר.
השלטון המוסלמי - עם כיבוש טבריה בידי המוסלמים נוצרה הזדמנות לקידום העיר.
טבריה נקבעה לבירתו של "מחוז הירדן" ושימשה מרכז שלטון ומנהל חשוב. אך המלחמות בין המוסלמים, בינם ובין עצמם בכל הארץ, גרמו לנסיגה בכל התחומים דבר שהוביל להתמוטטות כלכלית בכל הארץ בכלל ובטבריה בפרט.
רעשי אדמה - בתקופה זו, נפגעה העיר פעמים אחדות מרעשי אדמה קטלניים.
הנודע בהם "הרעש השביעית", התחולל בשנת 749, רעש שגרם להרס רב בעיר.
בשנת 1033 פגע בטבריה רעש אדמה נוסף שאף הוא גרם הרס רב למבנים.
חומות טבריה שוקמו ובצפונה של העיר הרומית ביזנטית, נבנתה מצודה גדולה שמסביבה התרכזו התושבים.
בשנת 1187, ולאחר הקרב בקרני חיטין, נפלה העיר בידי צאלח א דין והיא נשלטה מאז בידי המוסלמים ברציפות (למעט תקופה קצרה בשנת 1247 שאז נשלטה בידי הממלוכים) עד לשלטון המנדט הבריטי.
חידוש הישוב היהודי - הניסיון הראשון לחדש את הישוב היהודי נעשה בידי בגבירה דונה גראציה ואחיינה דון יוסף נשיא (1564). נרכשו שטחים, נבנו בתים, ישיבה, חומות ועוד. . . אך מותה של דונה גראציה קטע ניסיון זה של חידוש הישוב היהודי.
בשנת 1740 מגיע לעיר החכם רבי חיים אבולעפייה, בהזמנת הבדואי דהר אל עומר. הגעתו של החכם אבולעפייה מבשר את תחילתו של הישוב היהודי בטבריה.
אך גם ניסיון זה ידע הרס וחורבן, עת ביום א' כ"ד בטבת תקצ"ו (1837) בשעה 16:00 , רעש אדמה חזק במיוחד פוקד את טבריה. העיר נהרסת וקוברת תחתיה מאות אנשים.
טבריה של ימינו - טבריה של ימינו החלה עוד בשנת 1912, עם הקמתה של שכונת אחווה, השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות.
בשנת 1920 הוקמה שכונת קרית שמואל.
בתקופה זו מתמנה ראש העיר היהודי הראשון של העיר, זאכי אל חדיף.
במלחמת הקוממיות (1948) היתה טבריה העיר המעורבת הראשונה ששוחררה והוכרז בה שלטון עברי (ט' בניסן תש"ח - 15.4.1948).
|
|
איך להגיע
יש לנסוע 3 ק"מ צפונה על הכביש המוליך מטבריה לעבר ראש פינה ואצבע הגליל.
טבריה המקראית נמצאת ממערב לכביש זה. |
|
